פסק-דין בתיק ת"א 6948-09-08

פתח דבר:

1.      בפניי תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 152,000 ש"ח בגין אספקת ברזל לבנייה שהגיש התובע, ראפת אבו אלחוף (להלן: " התובע "), בעל עסק המתמחה, בין היתר, בייצור ושיווק ברזל לבנייה, נגד חברת ע.י.ס.א הנדסה ובניה בע"מ (להלן: " החברה "), וגב' בוטל אלונה (להלן: " הנתבעת 2 ").

2.      החברה לא התגוננה מפני התביעה ואילו הנתבעת 2 הגישה בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להתגונן, בקשותיה התקבלו וביום 17/03/09 ניתנה לה רשות להתגונן והוחלט על העברת התביעה לפסים של תביעה רגילה.

3.      הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של התובע עצמו, של אביו, מר עאטף אבו אלחוף, של מר עיסא אחמד, בעל המניות של החברה, של מר מוהנד אסדי, מנהל שיווק בחברת תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ (להלן: " חברת רדימיקס ") ושל גב' סלימאן אמינה, מזכירה אדמיניסטרטיבית בחברת עאסליה למסחר בע"מ והנתבעת 2  הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. כל המצהירים, למעט גב' סלימאן, נחקרו בפניי על תצהיריהם.

תמצית טענות התובע:

4.      התובע טען כי בתקופה שבין החודשים 03/08 - 05/08 הזמינה אצלו החברה, העוסקת בביצוע עבודות בנייה ופיתוח, ברזל לבנייה והזמנתה סופקה לה. החברה רכשה את הברזל באשראי והתחייבה באמצעות הנתבעת 2, מנהלת ובעלת המניות בחברה, לשלם תמורתו בהקפה. כמו כן, סוכם, לטענתו, בין הצדדים כי מחיר הברזל שהחברה תרכוש ייקבע בהתאם לתעריפו ביום התשלום בפועל או ביום פירעון השיקים, אם יירכש כנגד שיקים מעותדים.

5.      התובע טען כי ע"ח תמורת הסחורה שהזמינה ממנו ואשר סופקה לה, מסרה לו החברה שיקים מעותדים אך רק חלק מהם נפרע במועד פרעונם ונמצאים בידו 4 שיקים חוזרים, אשר הבנק סירב לכבדם על סך כולל של 136,830 ש"ח, המשוכים מחשבונה של החברה, שפרטיהם כדלקמן:

שיק מס' 100 ע"ס 35,000 ש"ח שמועד פרעונו ביום 25/06/08.

שיק מס' 101 ע"ס 35,000 ש"ח שמועד פרעונו ביום 10/07/08.

שיק מס' 162 ע"ס 33,415 ש"ח שמועד פרעונו ביום 01/08/08.

שיק מס' 163 ע"ס 33,415 ש"ח שמועד פרעונו ביום 10/08/08.

6.      התובע טען כי גילה שחשבון הבנק של החברה הוגבל והיא הותירה אחריה חובות כבדים לספקים אחרים ולעובדיה וכן נודע לו כי החברה הפסיקה פעילות ואינה מתפקדת עוד. לפיכך, לטענתו, הוא היה זכאי למלא את שטר הביטחון שהפקידה בידיו הנתבעת 2 לכיסוי מלוא חובותיה והתחייבויותיה של החברה כלפיו, המשוך מחשבונה הפרטי והחתום על ידה, אך שיק הבטחון חזר מסיבה של "הוראת ביטול".

7.      בנוסף לכך, לטענת התובע, נוכח התייקרות שחלה במחירי ברזל הבנייה, עלה שווי הברזל שסופק לחברה ב-15,000 ש"ח ועל פי סיכום בינו לבין הנתבעות, עליהן לשלם לו אף שווי זה.

8.      אשר על כן, לטענת התובע, על הנתבעות לשלם לו את החוב בגין אספקת הברזל לחברה בסך כולל של 152,000 ש"ח.

תמצית טענות הנתבעת 2:

9.      הנתבעת 2 טענה כי הסכימה שייעשה שימוש בשמה ובפרטיה המזהים, את הסכמתה זו היא נתנה לאדם בשם עיסא אחמד, מנהלה ובעליה של החברה במועדים הרלוונטיים לתביעה, ככיסוי פורמאלי בלבד עבור החברה וזאת לאחר שאותו מר עיסא הצליח, במסגרת הקשר הרומנטי שהיה ביניהם, לרמות אותה ולהוליך אותה שולל ולשכנעה להשאיל לו את שמה ופרטיה לצורך רישומה כבעלת מניות פורמאלית יחד איתו בחברה באופן זמני עד שיסדיר את ענייניו ויפתור את בעיותיו, תוך שהוא מבטיח לה שלא יאונה לה כל רע.

10.  הנתבעת 2 טענה כי מעולם לא תפקדה כמנהלת בפועל בחברה, היא אם חד-הורית ל-3 ילדים (2 מהם קטינים) ומצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לבצע עבודת "קבלנות בניין" כלשהי ואף אין לה כל ידע וקשר כלשהו לעבודות בניה. לטענתה, היא מעולם לא עשתה עסקים כלשהם עם התובע, לא היתה שותפה לשום הזמנה ו/או מו"מ ואין לה כל מושג בעניין, ומר עיסא אותו הכירה במסגרת עבודות שביצע בביתה, היה הרוח החיה בחברה ומנהלה בפועל.

11.  הנתבעת 2 טענה כי מעולם לא הפקידה שיק בטחון כלשהו בידי התובע. לטענתה, השיק נגנב על ידי מר עיסא מתוך פנקס שיקים אישי שלה, שהיו בו שיקים חתומים "בלנקו" ואשר נועד לצרכיה האישיים. הדבר נודע לה רק באקראי, כאשר יום אחד לאחר שכבר הסתכסכה עם מר עיסא הוא שלח לה לפלאפון את צילום השיק בכוונה לאיים עליה ולהפחידה. לאחר בירור מיידי היא נתנה הוראת ביטול ביחס אליו ואף הגישה תלונה במשטרה.

12.  הנתבעת 2 טענה כי מר עיסא גלגל את השיק לידי התובע בכדי לנסות ולהשתחרר מחובותיו כלפיו וכי סביר להניח שהתובע ומר עיסא שותפים לניסיון הונאה ומרמה כלפיה, בנסותם לעשות לה "תרגיל עוקץ", במיוחד כשברור שהיא אינה חייבת מאומה לתובע.